מאז ועד היום...

 

 

                                                                                                   

 

                 תולדות הכפר

 

הקמת כפר חסידים הייתה בתקופת העלייה הרביעית. העלייה הרביעית מאופיינת בכך שדחף פנימי לעלייה תוגבר ע"י לחצים חיצוניים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים.

1. העולים היו בני המעמד הבינוני אנשים אמידים  בעלי מעמד  שעסקו במדינות מוצאם במסחר ,במלאכה,ובתעשיה, הם גרו בערים או בעירות ולא היה להם קשר לעבודות אדמה.

2. הם היו אנשים דתיים חלקם הגדול היו חסידים,עם עליתם לארץ הם שינו את אורח חייהם ועיסוקם, אך לא לא עזבו את הדת,בשונה מהעליות הקודמות ,

חברת "הכשרת היישוב" שיגרה לפולין את שליחה - הרב ישעיהו שפירא. המטרה היתה לשכנע יהודים דתיים לקנות קרקע להתיישבות בארץ ישראל. הרבי מיבלונה- ר' יחזקאל טאוב, והרבי מקוז'ניץ -רבי ישראל אליעזר הופשטיין היו מהבודדים שהעזו להענות לקריאה. האחרים ראו בציונות "דחיקת הקץ".

מסיבה היסטורית סיבות לעלייה היו: 1. משבר כלכלי קשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה,הטילו עליהם מיסים כבדים,

2. לאומנות ואנטישמיות: נקבעו חוקים מגבילם בעבודה ובלימודים.

3. פגיעה בחופש הבחירה וצמצום זכויות ,השלטונות התערבו בנעשה בקהילות ומינוי אנשים "מטעם" . הופעת לאומים חדשים וחיזוק הלאומיות ובעלי הקרקעות  הגויים נפגעו פחות מהיהודים,דבר שעורר רצון לעזוב את פולין ולהכות שורשים בא"י.

4. צמצום מכסות ההגירה לארה"ב,  חלק מהיהודים עלו לא"י.

 

הרבי מיבלונה יסד עבור חסידיו את חברת "נחלת יעקב", והרבי מקוז'ניץ ייסד את חברת "עבודת ישראל”. בדרכם ארצה, כל אחד בראש משלחת מצומצמת של חסידים, נפגשו השניים באונייה ויצאו לתור יחד את הארץ בלווית הרב ישעיהו שפירא.

באותה שנה קנתה הכשרת היישוב בתווך יהושע חנקין הידוע את אדמות חרבג',חרתיה ושייך אבריק מסורסוק ערבי נוצרי מלבנון ואדמה זו הוצעה למשלחות. האדמה נקנתה ע"י  הרביים, שולמו דמי קדימה וניתנו התחייבויות תשלום למשך 5 שנים. בחודש אדר 1924 הגיעו ראשוני המתיישבים.

באפריל 1925 התיישבו אנשי נחלת יעקב, שהיו רבים יותר בשלוש נקודות: שייך אבריק (כיום משק זייד), חרטיה (כיום שער העמקים) וחרבג’ (כיום כפר חסידים). החסידים התחילו לעבוד בהתלהבות רבה. אנשי עבודת ישראל התיישבו על הגבעה שכיום שוכן עליה כפר הנוער הדתי.

חלק מהקרקעות היו במישור,היתה להם בעית ניקוז קשה

,חלק אחר הררי שאינו מתאים לעיבוד חקלאי. מחיר הקרקע היהכ70.000 לירות ישאליות.חלק מהסכום ניתן כדמי קדימה והשאר צריך היה לסלק בתשלומים חצי שנתיים עד 1930. במשך אביב וקיץ של 1925 התישבו 80 משפחות  ובסתו עלו עוד 30 משפחות.

עלייה זו הכתה הדים בעולם היהודי בארץ ובעולם (יש קטעי עיתונות בארכיון מהימים ההם...).

תופעה מיוחדת במינה של עליית חסידים בתקופה של התנגדות החסידות לקשר עם ציונים.

התישבות החסידים עוררה גלי אהדה גדולים בישובים באותה תקופה. הם זכו לביקורים של אישים רמי מעלה  כמו הרבנים הראשיים  הרב קוק זצ"ל,והרב עוזיאל זצ"ל. גם אנשי רוח סופרים והוגי דעות באו לראות את הפלא בעליה זו ,בין המבקרים היו ביאליק,רבניצקי ואחד העם. ביקור מיוחד היה של הלורד בלפור. הוא זכה לקבלת פנים מפוארת , בנו לכבודו שער מקוצים כי לא היו להם פרחים ,ושני דגלים משני צדדו . כל הביקורים האלה תועדו בתמונות .

 

בגלל חוסר הכשרה, משבר כלכלי בארץ ובפולין ותכנון כושל של המומחים להתיישבות, לא הצליחו החסידים לעמוד בהתחיבויותיהם עבור הקרקע וגם לא הצליחו לקיים את עצמם, . המתיישבים ברובם היו בעלי משפחות ולא צעירים למרות הרצון העז שלהם להגשים את חלומם.הם הגיעו לחרפת רעב ולכן פנו למחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ולקק"ל ובקשו למסור את אדמתם  הפרטית לקק"ל, תמורת הסדר החובות ולהכנס תחת חסות המחלקה- להפוך למושב עובדים.

המו”מ ארך כשנתיים (בארכיון ישנם צילומי מסמכים), והמצב ביישובים הגיע עד לרעב ממש.

לאחר סבל רב והתערבות של כמה ממנהיגי היישוב אושרו 60 משפחות  חסידים, צורפו אליהם 25 משפחות מהפועל המזרחי- חלוצים שעברו הכשרה, שאר המשפחות נאלצו לעזוב.

האינונטר שכלל פרות, פרדות וכלי עבודה הועברו לבעלות מח' ההתיישבות.

 

 ב1927- הוקם הישוב  במקומו ובמתכונתו הנוכחית, ניתן שם חדש למקום כפר חסידים.

 

בסוף שנות השלושים נוספו תושבים שאינם חקלאים, ונוצרו באופן טבעי ניגודי אינטרסים.

בשנות ה-50  ניסה משרד הפנים לפתור את הבעייה ולכן חולק הכפר לשתי רשויות. כפר חסידים  א'-  החקלאים. כפר חסידים ב' - התושבים. היישובים נפרדים מוניציפאלית, אך מסונפים למועצה האזורית. השירותים הקהילתיים והשטחים מעורבים.

היישוב הוא יישוב מעורב, חילונים, מסורתיים ודתיים.