אביתר בורובסקי ז"ל

אביתר בורובסקי ז"ל 

- כ' אייר התשע"ג
30/04/2013 -

 

אביתר בורובסקי, בן 31, נשוי לצופיה אב לחמישה, הגדול בן שבע והקטן רק בן שנה.

סמוך לשמונה בבוקר, ביום שלישי, נדקר אביתר בורובסקי בחזהו. מחבל שהתנפל עליו בתחנת ההסעה של צומת תפוח בשומרון שלף סכין משקית שנשא, דקר אותו והפילו ארצה. הוא חטף את נשקו האישי והחל לירות באמצעותו לעבר שוטרי מג"ב שהיו בנקודת הבידוק עד שנתקל במעצור בכלי הנשק, ובמקביל נפגע מירי הלוחמים במחסום. מאז ספטמבר 2011, אז נהרגו אשר ויהונתן פלמר ז"ל ליד קריית ארבע כתוצאה מאבנים שיודו לעבר רכבם, ועד הירצחו של בורובסקי, לא נהרג אף ישראלי בפיגוע ביהודה ושומרון. 

 את בנה, מתארת אמו חיה, כמי שתמיד נהג לשמוח והיה מסור למשפחה ולילדים. "הוא עשה לנו כבוד וכל יום התקשר, וכשלא דיברנו הוא התנצל. אביתר היה טוב כל כך לילדים שלו, והוא שיחק והשתולל איתם. סעודה שלישית הייתה חוויה מיוחדת איתו. תמיד אמר לילדים: 'אתם לא מקבלים הפתעה עד שלא תאמרו פסוקים', והם היו צועקים יחד איתו. במוצאי שבת מיד היו מדליקים מוזיקה ורוקדים". חמשת ילדיו זכו לשמות ייחודיים. טוב רואי, גור אריה יהודה וטוהר יוסף הם שלושת הבנים הגדולים. אחריהם נולדה הבת הראשונה מלכות הדסה, ולבסוף הבן הצעיר יהל אור משה. "צחקנו שהשם הבא יהיה 'אשרי יושבי ביתך', כי תמיד ידענו שאביתר נותן שמות מיוחדים". אביתר גדל בכפר חסידים, שם גם הובא למנוחת עולמים, ובתיכון למד בישיבת חספין ברמת הגולן. "הדמות שלו זכורה מאוד כבחור ערכי בעל שמחת חיים בריאה", מספר הרב נסיאל בן-טוב, שהיה מחנכו בכיתות י"א וי"ב. "הוא היה אוהב להציג והיה יצירתי, לא בחור ישיבה שמנותק מהשמחה והיצירה. היה אהוב על כולם, עם הרבה דרך ארץ ורצון לעזור, והתנהג בפשטות ובלי התנשאות. היה לו מאור פנים לא שגרתי, שקורן גם מהתמונות שראיתי עכשיו, ותמיד היו לו הבעות פנים מיוחדות, מאוד יצירתיות".  אחרי לימודיו בישיבת ההסדר של צפת, שבמהלכם נישא לצופיה, עבר להתגורר לתקופה קצרה ליד הוריו בכפר חסידים עד ההחלטה לעבור ליצהר. "הוא קיבל בצפת תפנית לכיוון חסידות ברסלב, וכך הוא התנהל", סיפרה השבוע אחותו הבכורה אביגיל. "לכן יצהר התאימה לו, על רוח המקום והאנשים שם. יחד עם צופיה הוא רצה חיי קהילה וכיף כדי שיהיה לילדים מרחב להסתובב, וזה מה שהכריע את הכף מבחינתם". לאחרונה למד בקורס ליצנות רפואית בירושלים, ובמקביל לעבודתו בכמה קבוצות תיאטרון עבד באבטחת היישוב יצהר. "שאלתי אותו איך יספיק עכשיו הכל", משחזרת האם חיה. "הוא אמר לי: 'אני אהיה שחקן, ועם הליצנות הרפואית לא אצטרך כבר לעבוד בשמירה'". את תחנות ההסעה לא פקד הרבה, אך לאחרונה מכר את מכוניתו. הוא התעתד לקנות מכונית למחרת הרצח.  אחד החלומות הפרטיים של אביתר, שהפכו ביממות האחרונות מאז הרצח לצוואה של ממש, היה להכניס את תחום הליצנות הרפואית לבתי החולים החרדיים. "הוא סיפר לנו שגילה שלא מקובל להכניס ליצנים רפואיים לבתי החולים האלו, וזה מה שהוא שאף אליו. אנחנו חושבים בימים האחרונים איך לפתח את זה, כי היה בו רצון גדול ותקווה לשמח ילדים", מסכמים פניאל ומימון בגעגוע. 
"קיבלנו הרבה טלפונים, ואנשים שאלו: 'הכרתם את נאפו?' חלק גדול מהם פגש אותו רק פעמים ספורות, אבל היה קשה לשכוח אותו. כשהיית מסתכל עליו היית רואה סוד. אדם סגור עם עצמו, ביישן, מחזיק בפנים - ומוציא את הכל בצחוק".

בדרן רוחני

נאפולופו עושים פלייבק מול המשפחה- כתבה בערוץ 10


קבצים ומסמכים:

כפר חסידים, מושב כפר חסידים 20400
טל: 04-9846029, פקס: 04-9849275, דוא"ל: [email protected]
מנהל האתר | פייסבוק ארכיון | תשלום ארנונה | רכבת ישראל | אגד | מרכז דורות זבולון | מזג אויר | שליטה מרחוק | צרו קשר
כל הזכויות שמורות מיידטה - אתרים קהילתיים
הוקם ע"י MeyData